פרידמן נ' שלמה רשת מוסכים ושרותי דרך בע"מ ואח' - פסקדין

החלטה

1.לפניי בקשת המבקש-התובע (להלן: התובע) לדחות את ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 9.9.12, או לחלופין לדון באותו מועד בסוגיית החבות בלבד.

2.ביום 14.7.08 נפגע התובע, יליד 1941, בתאונה אשר אירעה במהלך העבודה. התובע פנה למוסד לביטוח לאומי והוועדות הרפואיות שליד מוסד זה קבעו כי לא נותרה לו נכות צמיתה בעטיה של התאונה.

3.מהאמור בכתב התביעה עולה כי התובע סבור כי בתאונת דרכים עסקינן. עם זאת, לנוכח כפירתה של מבטחת השימוש ברכב שהיה מעורב בתאונה (להלן: המבטחת) בחבות, הגיש תובענה זו בעילה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) נגד המבטחת ובעילה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין) נגד המעביד.

4.בכתב התביעה טען התובע כי דרגת נכותו נקבעה "על-פי דין" וכי בהליך לפי חוק הפיצויים קביעה זו מחייבת את הצדדים. התובע לא צירף חוות דעת של מומחה, משמע, בתביעתו נגד המעביד בעילה לפי פקודת הנזיקין אינו טוען לנכות.

5.לנוכח המחלוקת הנתושה בין המשיבים-הנתבעים בסוגיית החבות – שלא ניתן היה לגשר עליה – נקבע מועד לשמיעת ראיות הצדדים. אף כי לא הוחלט על הפרדת הדיון ברי כי בעיקרו נועד הדיון לבירור סוגיית החבות, שהרי בהיעדר נכות שאלת הנזק הנה משנית.

6.לאחר שהסתיים שלב הקדם-משפט ונקבעה ישיבת הוכחות הגיש התובע בקשה למינוי מומחה, שנדחתה, וכך גם הבקשה לעיון חוזר שהגיש באותו עניין.

7.עתה מגיש התובע בקשה לדחיית מועד ישיבת ההוכחות מהטעם שבעקבות החלטות בית משפט פנה למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכיר בהחמרת מצבו הרפואי. לחלופין מבוקש להקדיש את הדיון לשאלת החבות בלבד.

8.דין הבקשה להידחות.

9.ביום 22.3.12 קבלה באת כוחו הנוכחית של התובע את ייצוגו. מאז ועד היום היה לתובע זמן די והותר להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין החמרת מצבו הרפואי (הנטענת). חרף זאת בחר, מטעמיו הוא ובניגוד לטענתו בכתב התביעה ובניגוד להוראות חוק הפיצויים, להגיש בקשות לבית המשפט למינוי מומחה רפואי.

אם בחר לפנות למוסד לביטוח לאומי באיחור כה ניכר, מן הראוי שייעשה התובע את המוטל עליו כדי שלפני מועד ההוכחות שנקבע, תתקבל החלטת הוועדה הרפואית.

10.יתרה מכך, בשים לב לגילו של התובע הרי שאם ייקבע כי התאונה בגדר תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים ואם תקבע לו דרגת נכות "על-פי דין" שונה מזו שנקבעה לו בעבר (10%) סביר להניח כי הדבר ישפיע אך במעט על שיעור הפיצוי לו הוא זכאי.

11.מאחר שהתובע שב וטען בבקשתו דנן כי מן הראוי היה להיענות לבקשתו למינוי מומחה, ואף הפנה להלכה שנפסקה ברע"א 3007/12 פלונית נגד הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם באתר נבו) [2012] ייאמר, כי ההפניה לפסק הדין שניתן בבר"ע 3007/12 הנ"ל אינה ממין העניין. מבלי להתייחס לשאלה אם בהלכה חדשה עסקינן (כטענת התובע) או ביישום ההלכה הקיימת הרי שאין בין המקרה דנן לבין המקרה שנדון שם ולא כלום.

12.בעוד שבמקרה דנן נקבעה לתובע נכות "על-פי דין", שגם הוא תמים דעים כי מחייבת בהליך דנן, הרי שבמקרה הנדון ברע"א 3007/12 בחרה התובעת, שנפגעה בתאונת עבודה, שלא למצות את זכויותיה במוסד לביטוח לאומי, ולכן לא נקבעה שם נכות "על-פי דין".

13.אשר על כן, הבקשה נדחית.

היות שלא נתבקשה תגובה, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"ב, 14 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: